דוח היציבות הפיננסית 2020 בצל משבר הקורונה
בשפה כלכלית מורכבת פרסם בנק ישראל את דוח היציבות הפיננסית 2020 המשקף את מצב המשק הישראלי לאור המיתון הכלכלי , מספר המובטלים תכניות מענקים וללא רשת בטחון לעצמאים. הדוח מתפרסם פעמיים בשנה. הוא כולל אנליזה כלכלית לערוצי החשיפה לסיכונים במערכת הפיננסית ואת רמת פגיעותם . לאחר מכן הדוח מציג הערכת הסיכונים העיקריים ובוחנים את כושר העמידות של המערכת הפיננסית בישראל , בעיקר הבנקים , בפני סיכונים אלה, בהתאם לתרחישי קיצון פוטנציאליים.
מיתון 2020 השפעה על יציבות הבנקים
להערכת כלכלני האגף הפיננסי בבנק ישראל, עוצמתו של הסיכון ליציבות הפיננסית במחצית הנסקרת הוערכה כבינונית- גבוהה. מה שלא בא לידי ביטוי בדוחות קודמים של בנק ישראל , בעיקר הודות ליציבות הכלכלית ערב המשבר , החזרי המשכנתא הסדירים והתעסוקה במשק.
המשבר הכלכלי מאתגר את המערכת הפיננסית באופן קיצוני .בזכות מצבו הטוב של המשק בתחילת המשבר – שהתבטא בשיעורי אבטלה נמוכים היסטורית, צמיחה מתמשכת מעל לשיעור הצמיחה הפוטנציאלי, רמת עמידות גבוהה של רכיבי המערכת הפיננסית ופיקוח הדוק עליה – המערכת הפיננסית מכילה את האירוע וממשיכה לתפקד.
אז מתי ייגמר המשבר הכלכלי ? ככל הנראה שלא בקרוב . להלן מאפייני המשבר הכלכלי 2020
חוסר הביטחון התעסוקתי ואבטלה על אף הבטחת דמי אבטלה עד יוני 2012
ירידה בהכנסות משקי הבית פחות כף לכיס פחות כסף לפנסיה וקרנות השתלמות
שווי נכסי הציבור, שנשחק כתוצאה מהירידות של מחירי הנכסים הפיננסיים
ירידה בצריכה שמתבטאת בהקטנת ביקושים , פחות ייצור , פחות עסוקה מעגל קסמים של אבטלה
בשלב מוקדם של משבר הקורונה, אי-הוודאות באשר לעוצמת הפגיעה של התפשטות הנגיף חוללה זעזוע משמעותי בדינמיקה של השווקים הפיננסיים, מה שיצר קשיי נזילות בשווקים מרכזיים והעלה חששות כבדים להמשך האספקה הסדירה של אשראי מצד מוסדות פיננסיים. בתגובה נקט בנק ישראל מכלול צעדים שנועדו להחזיר את השווקים לתפקוד מלא, להבטיח למוסדות הפיננסיים נזילות ולספק למשקי הבית והעסקים גישה לאשראי. בראייה קצרת טווח ניתן לומר שצעדי בנק ישראל, על רקע צעדים שננקטו בעולם, הצליחו להרגיע חלק גדול מהבהלה בשווקים ולהחזיר אותם לפעילות תקינה.
תרחיש הסיכון העיקרי והממשי הוא התגברות התחלואה, מגבלות תנועה וסגר ועמם החמרה נוספת של הפגיעה בפעילות הכלכלית. עם תוצאותיו של גל כזה נמנות פגיעה ביכולת ההחזר של הלווים, ובפרט של הלוואות שהחזריהן נדחו, צורך בגל תמריצים נוסף מצד הממשלה, שיישומו יוביל להחמרת התמונה הפיסקלית ועלייה נוספת באי הוודאות הכלכלית.