Reading Time: 2 minutesבמקום להפחית את דמי הניהול, מנהלי הפנסיה יוצאים למתקפת סיסמאות מקוממת
פורסם בכלכליסט 19/01/2012
לא חשבתי שיש עוד איזושהי פיסת מידע על המשבר הכלכלי שעדיין יכולה להרתיח אותי. תודה לך על שהזכרת לי שאני עדיין יכול להרגיש"
ג'ון סטיוארט מארח את אלן שולץ לראיון
אלן שולץ היא עיתונאית חוקרת מזן נדיר. קרוב לעשור מחייה הקדישה כתבת "הוול סטריט ג'ורנל" כדי לחקור כיצד חלבו תאגידי הענק באמריקה את הפנסיות של העובדים שלהם. בספר שפרסמה, "שוד הפרישה", היא חושפת את הטכניקות, הפלפולים החשבונאיים והטריקים השיווקיים שבהם השתמשו מנהלי החברות, מבואינג, דרך פרוקטר אנד גמבל ועד יבמ, כדי לפגוע עוד ועוד בזכויות הפנסיה של העובדים ולהעביר מיליארדים מקופות החיסכון לתוך החברה. הראיון שערך איתה אורי פסובסקי ומתפרסם בגיליון השבוע הוא מה שניתן לכנות "כתבה על פנסיה שבכל זאת חייבים לקרוא". שולץ, שזכתה בפרס פוליצר על עבודתה, חושפת שם עד כמה קל להעלים את כספי הפרישה של העובדים. התובנות שלה חייבות לנער כל מי שמפקיד כסף בקרן הפנסיה שלו ומצפה לפגוש בו ביום הפרישה.
התובנה החשובה ביותר ששולץ מספקת היא שחייבים להקשיב היטב לרטוריקה, למילים שבהן משתמשים בכל פעם שמשנים את הכללים. "כשהחברות התחילו לשנות את תוכניות הפנסיה שלהן וקיצצו בהטבות", היא אומרת, "הן לא אמרו לעובדים שזה מה שהן עושות. הן אמרו שהן הופכות את התוכניות למודרניות יותר, לניידות, למתאימות לכוח עבודה צעיר ומובילי. היתה הרבה רטוריקה מהסוג הזה. בפועל, הן ידעו שהן מקצצות בהטבות כדי להעלות את רווחיהן".
להמשך
הכתבה >
תודה על הפניה לאתר הכלכלן !האתר נמצא בבעלות פרטית מלאה והשירותים בו כרוכים בתשלום . אנא השאירו פרטי התקשרות ונציג מקצועי יחזור אליכם בהקדם.