עמוד זה מכיל מבחר כתבות בנושא איתור כספים אבודים ונשכחים – הקרדיט לכל הכתבות שמור לכותבים .
YNET מי מחזיק במיליארדים האבודים של החוסכים?
מיליארדי שקלים ממתינים בקופות המנופחות של חברות הביטוח, בתי ההשקעות, קרנות הפנסיה והבנקים. מדובר בכספי חוסכים שמסיבות שונות "נותק איתם הקשר". לנוכח העבודה שאיש לא ממש טורח לאתר את אותם חוסכים, היורשים שלהם או המוטבים, נהנים בינתיים הגופים הפיננסיים מהון זמין ודמי ניהול מנופחים.אבי, העומד לצאת לפנסיה בעוד שנים בודדות, עבד בתחילת שנות ה-80 בחברה תעשייתית במרכז הארץ. במהלך שנים אלה הפריש כספים לקופת גמל, ואף העביר לקופה זו כספים מקופת גמל שכבר היתה לו בבנק. כשעזב את המפעל חדל להפריש כספים נוספים לקופה, ולמעשה שכח בכלל מדבר קיומה. מיותר לציין שבמשך כמעט 30 שנה לא טרחו בקופת הגמל להזכיר לאבי שבידיהם מצויים כספים ששייכים לו.
לפני חודשים ספורים, כשהחל אבי לתכנן את יציאתו לפנסיה הוא נזכר בדבר קיומה של קופת הגמל, אך לא היה לו מושג באיזו קופה מדובר. מרגע זה נכנס אבי למסע מתיש שכלל אין ספור תכתובות ופניות לשלל גופים פיננסיים בניסיון להשיב לידיו את הכספים. הסוף של הסיפור עוד לא נראה באופק – גם עתה אין לאבי מושג מה עלה בגורל כספו. אבי לא לבד. בשש השנים האחרונות הוגשו שלוש הצעות חוק בדרישה לחייב את הגופים הפיננסיים לאתר חשבונות נשכחים ולדווח על דבר קיומם לחוסכים או למוטביהם. מגישי הצעות החוק – הח"כים רוני בריזון, משה כחלון ומאיר שטרית – זכו לאות התייחסות: כל ההצעות שהגישו נדחו.
הצעת החוק האחרונה בעניין זה נדחתה לפני כחודש. שר האוצר, יובל שטייניץ, נימק את התנגדות הממשלה לחוק בכך שהתערבות האוצר עלולה "לפגוע בפרטיות של בעלי החשבונות". עם זאת ציין שר האוצר כי הממונה על שוק ההון במשרדו הנחה את הגופים הפיננסיים המחזיקים בכסף "לעשות כל שביכולתם" כדי למצוא את הבעלים החוקיים של החשבונות הרדומים, במקום להרוויח מעמלות הניהול שלהם. נשאלת השאלה אם הגופים הפיננסיים באמת ייענו לקריאת העידוד של שר האוצר ויעשו "ככל שביכולתם" כדי לאתר את החשבונות האלה; אך חשובה פי כמה השאלה מה מתכוונים לעשות שר האוצר והמפקח על שוק ההון כדי לדאוג לכך שכספים אלה יגיעו לחוסכים עצמם.
המחלוקת: בכמה מיליארדים בדיוק מדובר
בכמה כסף מדובר? קשה לאמוד את ההיקף הכולל של החשבונות הללו. בסקירה שנעשתה על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, באוקטובר 2005, צוין כי מדובר בכ-15 מיליארד שקל. אף שמאז הערכה זו חלפו יותר מ-5 שנים וסביר להניח כי הצטברו כספים נוספים שאיש לא דרש, אין תמימות דעים ביחס לסכומים. גורמים באוצר מציינים כי בעקבות מכירת קופות הגמל בבנקים במסגרת רפורמת בכר, הוחזרו כספים רבים ללקוחות, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל מהסכום הכולל. עוד מציינים גורמים באוצר כי חלקם של הבנקים קטן יחסית, ומסתכם בכמה מאות מיליוני שקלים בלבד.
גם לאחר הסתייגויות אלה, אם כוללים את כספי הביטוח, קופות הגמל, קרנות הפנסיה והחשבונות הרדומים בבנקים, אין וויכוח כי מדובר במיליארדי שקלים שממתינים לבעליהם.
נוהל איתור חוסכים
בספטמבר 2009 הוציא המפקח על הביטוח לשעבר, ידין ענתבי, טיוטה ראשונה "נוהל איתור עמיתים ומוטבים" שפנתה לגופים המוסדיים – חברות הביטוח, קרנות הפנסיה ובתי ההשקעות. מטרת הטיוטה הייתה ליצור מנגנון אפקטיבי שיאפשר להשיב את הכספים לבעליהם. הטיוטה התייחסה לכל אותם כספים שבעליהם מתו, או שבעליהם איבדו את הקשר עם הגוף שמנהל אותם מאחר שהם שכחו, לא יצרו קשר עם הגוף המוסדי וכדומה. על פי הטיוטה, במקרים של חשבון רדום (חשבון שלא ניתנה בו כל הוראה לגוף המוסדי במשך זמן רב), או במקרים של חשבון שבו נותק הקשר עם החוסך – כלומר שמכתבים שנשלחו אליו עונים להגדרה של דואר חוזר – יחויב הגוף המוסדי לאתר את החוסך. עוד נקבע כי הגוף המוסדי יהיה חייב לפרסם באתר האינטרנט שלו באמצעות ממשק, את פרטי חשבון שיהיו נגישים על ידי הקשת מספר תעודת הזהות של החוסך או היורש.
כדי ליצור תמריץ לגוף המוסדי לאתר את בעל החשבון, מוטביו, או יורשיו, בתום שישה חודשים מהמועד שבו נותק הקשר עם העמית, נקבע כי הגוף המוסדי יוכל לגבות פחות מ-0.01% בכל חודש, עד איתור העמית. על פי הטיוטה, אם הגופים המוסדיים לא הצליחו לאתר את החוסך או את יורשיו – יועברו הכספים לאפוטרופוס הכללי.
"משרד המשפטים ומרשם האוכלוסין מערימים קשיים"
לשאלה מה מונע את יישום הטיוטה כעת, כך שבאמצעות מספר ת.ז כל חוסך יוכל לדעת מהם כל חסכונותיו, משיב פקיד בכיר באוצר: "היכולת לחבור למאגרי המידע הממשלתיים היא בעייתית. משרד המשפטים ומרשם האוכלוסין מערימים קשיים. הם לא רוצים לתת נתונים כל כך מהר וקשה להגיע איתם להסכמות. הטענה שלהם היא שכל מהלך כזה יכול להוות פגיעה בהגנת הפרטיות.לדבריו, כדי לשמור על פרטיותו של בעל החשבון נדרשים שני פרמטרים לבדיקה באתר של כל חברה, מס' ת.ז ותאריך הנפקת ת.ז. במקרה של מוטבים המעוניינים לדעת על כספים של העמית המנוח תספיק רק ת.ז."מרשם האוכלוסין רוצה גם כסף עבור כל שאילתא, וגם את זה אנחנו מנסים לפתור בדרכים שונות. המוטב בהחלט לא צריך לעשות דוקטורט מול חברות הביטוח וקופות הגמל. זו צריכה להיות חובה של הגוף המוסדי. אני חייב לתת לגוף המוסדי כלים".
במשרד האוצר טוענים כי הם פועלים ליצירת ממשק שירכז את הנתונים אודות כלל החסכונות, כך שבעזרת הקשת פרטים מזהים ניתן יהיה לדעת באלו גופים פיננסיים קיימים כספים. עוד הם מציינים כי כבר בחודש הקרוב תפורסם טיוטה שנייה בעניין, וזאת במטרה להשלים את הקמת המערכת המהירות. "השאיפה שלנו היא שעד סוף שנה שתהיה מערכת כזו", הדגיש פקיד האוצר.למרות הטענות הנשמעות באוצר, גורמים המעורים בנושא אמרו ל-ynet כי אם משרד האוצר היה רוצה לקדם את המהלך באמת, זה כבר היה קורה מזמן.
מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה: "לרשות האוכלוסין וההגירה אין כל כוונה לעכב או להערים קשיים בנושא, אך אנו מחויבים לפעול על פי חוק. דהיינו, דרכי העברת המידע מוסדרים בסעיף 29א' לחוק המרשם, לפיו ישנה דרישה לבסיס חוקי בטרם מקבלים מידע פרטי. הנושא כולו נמצא על שולחנו של משרד המשפטים לאישור".
ממשרד המשפטים נמסר: "הנושא נמצא בתהליכי עבודה בשיתוף משרד האוצר. טיוטה מעודכנת של התקנות הועברה למשרד המשפטים לפני כשבוע והנושא נמצא בבחינה ובדיקה".
בעקבות האוצר האבוד: אלפי חוסכים ויורשים פנו לאורלי וגיא
עודכן 11:08 10/05/2010 לילה כלכלי
חברות הביטוח כידוע לא עושות הרבה כדי שנדע אם יש לנו סכום כסף ששוכב אצלן, סכומים שמגיעים לעיתים לאלפי ומאות אלפי שקלים • אורלי וגיא הרימו את הכפפה, וגילו כי הם לא לבד – אלפי ישראלים עומדים חסרי אונים מול החברות • התוצאה: ח"כ מאיר שטרית השתכנע מהדברים, וכבר הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק בנושא
יהודה שרוני | 13/4/2010 8:33
בספטמבר ,2009 פירסם
המפקח על הביטוח דאז, ידין ענתבי, טיוטת הנחיות הממריצה
את חברות הביטוח וגופים מוסדיים אחרים לאתר חוסכים שנותק עמם הקשר – ולעדכנם בדבר כספים המגיעים להם . ענתבי דיבר בשפה שחברות הביטוח מבינות טוב מכל: שפת הכסף. הוא קבע
כי חברה שלא תצליח ליצור קשר עם החוסך בפרק זמן של חצי שנה, תיאלץ להפחית את דמי הניהול שהיא גובה לשיעור סימלי של .0.1% תגובת חברות הביטוח לא איחרה לבוא. בענף הבינו את הרמז, וטענו שהן מוכנות לאתגר. בהמשך הבהירו כי אילוצים משפטיים כמו חוק מאגרי מידע, מונעים את האפשרות לאתר את החוסכים או להקים מנוע חיפוש שיקל את איתור החשבונות.
באוצר הסתפקו בתשובת חברות הביטוח. היום, 7 חודשים מאוחר יותר, טוענים באוצר בתגובה שהם במגעים עם משרד המשפטים ומשרד הפנים לפתרון הבעיה. אין בכלל ספק שפרישתו של ידין ענתבי, הרוח החיה מאחורי מהלך זה, תקעה את העסק כולו. בעידן האינטרנט, קשה להאמין שיש עדיין לקוחות או יורשיהם שאינם מודעים לכספים המגיעים להם. גופי החסכון אמנם אינם ששים להיפרד מהכסף, אך לאחר שכבר אותר – יהיה להם קשה להתמיד בסירובם.
הלקוחות מצידם, אינם יכולים תמיד לצפות שמישהו יוציא עבורם את הערמונים מהאש. בעידן שאחת לרבעון מדווחים ללקוחות על מצב השקעותיהם, אסור שלפתע
פתאום יתנדפו להם סתם כך אלפי שקלים. בעידן שבו קיימת פנסיית חובה, צריך להיות ברור שכל עובד במשק זכאי לתנאים סוציאליים בסיסיים.